עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

My life, My rules, My choices.
חברים
Here To LoveLonelyGirlThe Cheshire CatLoLaEmo LifeLonely guy
נערת הגורלאביגילMeshiShanti Mansmooth criminalמאיה נוימן
Kedishאשת הזאבTigerLily
נושאים
אהבה  (4)
לבד  (3)
אכזבה  (2)
חברים  (2)
כאב  (2)
לב שבור  (2)
Free  (1)
אופטימיות  (1)
אני  (1)
אני בסדר  (1)
את מי שאת  (1)
ביטחון  (1)
בכי  (1)
בנות  (1)
גיל ההתבגרות  (1)
געגוע  (1)
חבר  (1)
חברות  (1)
חופש  (1)
חופשי  (1)
חיובי  (1)
חיים  (1)
יופי  (1)
יפה  (1)
כבוד  (1)
מוזיקה  (1)
מי אני  (1)
מיואשת  (1)
סדר יום  (1)
שברון לב  (1)
Memory


שירים מומלצים!
.

עליי, הנקודות עליי, ומה שאתם צריכים לדעת-
Tumblr- תמצאו אותי שם ;)
מוזיקה- 24\7.
MTV- ALL THE TIME.
EBAY- הכל מאיביי.
אינסטגרם- מעל 2000 תמונות.
אמיצה, לוקחת סיכונים, ואם צריך- אקח עוד.
הזיכרון שלי לא טוב בכלל. לצערי חחח
חושבת לעשות קעקוע של פיל כשאהיה גדולה.
בנוסף אני חושבת לעשות גם קעקוע של הספרה 2. סיבה אישית ;-)
אוהבת לצחוק, ליהנות, לעזור ולאכול.
נחמדה, חמודה, אין שיר ספציפי אהוב, יש כל כך הרבה!
משפט שמלווה אותי? יש הרבה. כשאני אגדל יהיה אחד. ככה אמא אומרת.
זה לבינתיים, בקרוב עוד!

פתחתי את הבלוג הזה כדי לפרסם דברים שכתבתי ועוד כותבת,
לפרוק, לספר ולשתף אתכם.
מקווה שתאהבו את הבלוג שלי :-)
אף פעם לא הבנתי...
26/03/2014 16:11
I dont give a F**K ♥
אף פעם לא הבנתי איך אהבה יכולה להיות הדבר הכי יפה בעולם או שהיא יכולה להכות בך כל כך חזק עד שאתה לא רוצה בכלל להתאהב יותר. אף פעם לא הבנתי למה לנצל רגשות של מישהו שאתה יודע שהוא אוהב אותך? אף פעם לא הבנתי למה להתייחס בזלזול לבן אדם שאתה אוהב? אף פעם לא הבנתי למה לתת לצד השני להרגיש שאתה אוהב אותו אם בסוף אתה בכלל לא אוהב? אף פעם לא הבנתי איך אפשר לבגוד בבן אדם שמההתחלה חווית איתו את כל מה שחווית עם הבן אדם שבגדת איתו? אף פעם לא הבנתי איך נותנים לטיפת אגו להרוס לך אהבה שלמה? אף פעם לא הבנתי איך אתה יכול להגיד לי שאתה מצטער על מה שעשית אם בכל פעם אתה חוזר על אותה טעות שוב?...
2 תגובות
רגשות של הרגע...
15/02/2014 21:13
I dont give a F**K ♥
זה ממש קשה להיות במצב שאתה לא יודע מה להחליט, שאתה לא יודע אם צד שמאל זאת הבחירה הנכונה או צד ימין. 
וזה ממש מעצבן להיות בחוסר וודאות ואין לך מושג מה טוב בשבילך אם אתה לא יודע מי אתה.
וכשכל זה מגיע, אתה לא מתפלא למה אתה לא אתה כשאתה עם חברים או אנשים אחרים. אבל גם אם תנסה להיות אתה, אין לך מושג כבר מה זה כן להיות אתה ומה זה לא.
והרגע הזה שאתה חושב על משהו... חושב עליו עד הסוף. המוח שלך מתרכז במחשבות האלה כל הזמן... המוח לא נח לרגע. 
וכשאתה מצטער על דברים שבחרת, שעשית, שחשבת עליהם פתאום- הדברים האלה שנותנים לך להרגיש כאילו לטעות זה דבר פסול, ואם תטעה, אתה תרגיש רגשות אשם וזה יאכל אותך בתוכך.
ועוד פעם הרגשות האלה שזה לא מספק אותך וזה לא נותן לך להרגיש שאותו בן אדם שאתה אוהב, אוהב אותך בחזרה. וגם אם הוא אוהב, הוא לא מראה מספיק. וכשהוא לא מראה, אתה חושב שהוא לא אוהב או סתם מנצל.
אבל שוב הקטע של האגו והמשחקים שאין לך כוח להתעסק עם אותו בן אדם, שאתה מרגיש שאתה צריך לשתוק במשך כמה זמן רק כדי שהוא יגיד "אני אוהב אותך". אבל שוב, הקטע הזה שאתה מסתכל על זוגות אחרים ומקנא כי למה לעזאזל שמשהו יספק אותך במערכת יחסים שאתה נמצא בה?
הנה האהבה שרצית במשך כמה שנים איתך, אצלך, שלך, ביחד איתך... אז למה לעזאזל אתה נותן 100% כשהצד השני נותן 50%?
אז תרפה שוב, תוציא את הקלף שהשני משחק בו כרגע, תשחק גם, אבל אז מה ייצא מזה? שוב תשחקו משחקים? 
והקנאה הזאת שהצד השני לא מראה בכלל... והקנאה הזאת של הדיבור על אנשים אחרים, הקנאה הזאת שגורמת לך לא לסמוך על הבן אדם שאתה אוהב יותר.
וכל הקטעים האלה שאתה בכלל לא זוכר... כל אלה, כבר אי אפשר להבין מה אתה רוצה מעצמך. אתה לא חייב לספר ולדבר ולהגיד לכל העולם, אני יודע כמה קשה לך לשמור על זה בבטן. וההתרגשות ההיא שגם אם התגברת עליה? במצבי לחץ, בוא נודה, אתה עוד שניה נשבר ולא ממשיך יותר.
זה או אתה הדפוק, או שהבן אדם השני דפוק. פשוט תחליט כבר.
3 תגובות
אני מצטערת
09/01/2014 12:22
I dont give a F**K ♥
אני מצטערת. על הכל. אני מצטערת שאני מתייאשת כשאני מנסה. 
אני מצטערת שאני לא אוכלת במשך כמה ימים כדי להגיע למשקל שאני רוצה.
אני מצטערת שאני אוהבת את הבן אדם הלא נכון בשבילי.
אני מצטערת שאני גורמת לך סבל ותסכול. 
אני מצטערת שהוצאתי 55 במבחן חשוב.
אני מצטערת שאני לא עושה מאמץ בשבילם.
אני מצטערת שאני מתעצלת.
אני מצטערת שאני עושה טעויות.
אני מצטערת שאני מתביישת. 
אני מצטערת שאני לא פתוחה מספיק.
אני מצטערת שאני לא יודעת להחליט.
אני מצטערת שאני לא מסוגלת לדבר על מה שמפריע לי.
אני מצטערת שאני חסרת ביטחון.
אני מצטערת שלא אמרתי דברים בזמן.
אני מצטערת שאני לא חכמה מספיק.
אני מצטערת שיש פעמים שאני תמימה.
אני מצטערת שאני משאירה דברים לסוף.
אני מצטערת שאני לא יכולה לעמוד בלחצים.
אני מצטערת שאני דפוקה בראש.
אני מצטערת שאני קשה.
אני מצטערת שקשה לי לקחת סיכונים.
אני מצטערת שאני לא שמה לב למה שאני אומרת לפעמים.
אני מצטערת שלפעמים האגו משחק אצלי תפקיד.
אני מצטערת שאני בורחת מדברים.
אני מצטערת שעשיתי טעויות בעבר שרודפות אותי כרגע...
אני מצטערת שנתתי לדברים לקרות. 
אני מצטערת שיש לי כל כך הרבה דברים שמפריעים לך להיות איתי.
אני מצטערת על הכל. על עוד המון דברים. אני מצטערת.
רק תסלח לי... כי אם לא תסלח אני לא אוכל לסלוח לעצמי...

4 תגובות
אלוהים, מה ניסית לעשות פה בעצם?
15/12/2013 21:19
I dont give a F**K ♥
אני יושבת פה, כותבת ותוהה.
מה, מה ניסית לעשות פה אלוהים?
מה ניסית לעשות לי? 
לעזור לי?
איך בדיוק?
הרי עד עכשיו אני רואה רק כאב כבר שנים.
האור בקצה המנהרה? הוא לא פה. 
הוא יהיה? אתה בטוח?
כמו שאתה בטוח שהמצב שלי יהיה טוב?
טוב, הוא לא טוב. לא, הוא לא טוב בכלל.
תודה שדאגת לזה.

הבנתי את הקטע של הכאב, הבכי, ההצטערות, הרגשות אשמה, הרצון לדעת את כל התשובות, הבנתי הכל.
אז אחרי שהבנתי הכל, מה? מה אתה רוצה לעשות פה בעצם?
להפוך אותי לחזקה? הפכת אותי לחלשה. למיואשת. למדוכאת. זה עזר לך? או שאתה עדיין מנסה ללמד אותי שיעור שקלטתי ממזמן?
תתן רמז. תגיד לי. תספר לי מה המטרה של כל העניין הזה.
כי אם בראת אותי בשביל כאב, תשמע, אני מוותרת. חוויתי מספיק, כאב לי מספיק ובכיתי מספיק. 

אתה יודע, קצת קשה לי להסתכל במראה ולא לאהוב את מה שאני רואה. לא קצת, קשה לי הרבה.
אני מעריכה את כל מה שנתת לי, זה הדבר שאני באמת מודה עליו. 
אבל כשאתה נותן משהו, הצד השני צריך גם לאהוב אותו.
מה אתה חושב, שאני מרוצה מעצמי? מהיכולות שלי? מהאופי שלי? מהחיצוניות שלי? 
אתה יודע, הייתי רוצה להכיר את עצמי. להבין מי אני ומה אני. כי את האמת, לי אין מושג. 
אתה בראת אותי, אתה יודע עליי הכל. לא? 
אז אם אתה עד היום מנסה להראות לי וללמד אותי דברים שכבר קלטתי והבנתי,
אתה לא חושב שאתה צריך להראות לי על עצמי? על מי שאני ומה שאני? 
תעשה את זה יותר מעניין. כי עד עכשיו זה כבר ממש משעמם לבכות ולהתאכזב... קצת אושר לא יזיק.
אם באמת אכפת לך ממני, תראה לי. רק אל תגרום לי להרגיש שלאף אחד לא אכפת.
6 תגובות
זה בסדר.
12/12/2013 00:48
I dont give a F**K ♥
זה נחמד לשבת עם עצמך, לבד.
לחשוב מחשבות ולתהות למה אתה חושב אותן.
לחשוב על החיים, למה דברים מתנהלים בדרך שלהם?...
וזה מצחיק, איך בכל הפעמים שאתה חושב לעצמך על החיים,
אתה מגיע לרגע שאתה חושב על עצמך. 
וכשאתה חושב על עצמך, על מי שאתה, על מה שאתה... אם אתה בכלל בסדר עם מה שאתה עושה ביום יום,
אם אתה חושב מה צריך להיות באמת. 
אתה חושב עליך, על החיצוניות ועל הפנימיות.
אתה חושב על הרגע שאתה אוכל, וכשאתה שבע, התחושת שובע הזאת... גורמת לך להרגיש שמן מדי.
שאכלת יותר מדי. אבל אתה לא תקיא, אתה יודע למה? כי אתה שונא להקיא. אתה שונא את ההרגשה הזאת.
אתה שונא להתחשבן עם עצמך על קלוריות כשכולם אומרים לך שאתה רזה... 
ויודע מה אתה הכי שונא? לקום בבוקר, לראות את אותה הבטן שקצת גדלה עם הזמן, מתנפחת במשך היום בגלל ארוחת צהריים ובוקר.

אבל בוא אני יספר לך על משהו שאתה שונא בהרבה.
להתחרט על דברים שעשית בעבר. 
אני יודע כמה אתה שונא את זה. תאמין לי שאני יודע.
איך שאתה יושב לבד, חושב לעצמך איפה טעית... והמעשים הנוראיים שעשית פעם, שאף בן אדם לא יוכל לתאר מה זה, 
עושים לך התקף לב קטן ומזכירים לך כמה שאתה בן אדם רע בגללם. 
אוי והעצבים שאתה מצטער עליהם בכל פעם שאתה רק מביע רגשות... אתה שונא גם אותם. אני יודע.
ואני יודע שאתה שונא את עצמך על כמה שאתה ילד טוב, 
ואני גם יודע שאין לך ביטחון בשיט, והדבר שאני יודע ממש טוב, שאהבה יכולה לשבור אותך.
וזה לא שאני לא יודע הרבה מה להגיד לך, אני פשוט שוכח בזמן הכתיבה מה יש לי לכתוב לך. 
יש לי כל כך הרבה להגיד לך, שנעלמו לי המילים. 
אני יודע שאתה לא מכיר את עצמך, אבל עם זאת, אתה מכיר את עצמך הכי טוב.
אתה פשוט שכחת אותם לרגע, את אותם הדברים שמאפיינים אותך. 
ברגעי אמת הם נמצאים שם, אתה רק צריך לכתוב אותם... כדי שלא תשכח שוב ותצטער על כך שלא רשמת כי אני יודע שאתה שונא להצטער על דברים. 
אז תקשיב לי, תקשיב לי לרגע, זה בסדר לא לדעת את התשובות לכל דבר.
אני יודע כמה אתה שונא את זה שיש לך תשובה אחת לשאלה אחת ואתה מחפש את כל התשובות שיש... כי זה רק ליתר ביטחון והתשובה היחידה לא תעזור לך. אני יודע.
זה בסדר. זה בסדר להיות בן אדם גרוע, וזה בסדר לטעות. 
יש לנו עוד המון ימים לחיות... והם יכולים להסתיים בשנייה.
תקשיב לי, זה בסדר. הכל בסדר. אומרים שאם מצטערים מספיק לאלוהים הוא סולח לנו.
תצטער, וגם תבכה. אבל תבטיח לי, שברגע שאתה מסיים לבכות, או ביום למחרת, אתה נהיה בן אדם חזק יותר מאתמול.
אני יודע שאתה מחפש את כל התשובות לכל השאלות, אבל אין תשובה מדויקת. אני יודע שאתה עובד על זה.
אז תעצור, תירגע, כי לעולם אתה לא תדע את כל התשובות לכל דבר. 
אני יודע מה אתה מרגיש, כי אני מכיר אותך. מכיר אותך יותר מכל דבר ובן אדם אחר.
אין לי תשובות בשבילך, ואין לי איך לעזור לך, 
כי אני זה אתה.
2 תגובות
This is the last time i'm asking you this...
01/12/2013 13:59
I dont give a F**K ♥
הסתכלתי לך בעיניים ושאלתי אותך מאיפה ממשיכים עכשיו.
הסתכלת עליי והורדת את המבט, לא ידעת מה לענות.
"תסתכל עליי..." אמרתי.
הזזת את המבט הצידה, ושאלתי... שוב... 
"אתה לא אוהב אותי? מה לא טוב בי?"
שתקת.

הדמעה זלגה לי על העין, 
הרמת את הראש והסתכלת עליי. ראיתי אותך נחנק מהדמעות.
העיניים שלך אדומות ואתה מנסה שלא להוציא את הדמעות מהן.
השתיקה הייתה מסביבנו, לא ידענו מה להגיד.
"חיפשת אותי רק בשביל זיון ונשיקה?" שאלתי.
שתקת. שוב.

דחפתי אותך וצעקתי "תענה כבר! תדבר! דיי לשתוק!".
אבל שוב, שתקת. 
"אתה אף פעם לא מספר לי מה איתך. מה עובר עליך. מה קורה איתך. אתה לא סומך עליי?"
הורדת את הראש ולא ענית. לא הוצאת מילה מהפה. 
"מה... אתה כבר לא אוהב אותי יותר?..." שאלתי כשאני חוששת מהתגובה.
ועוד לפני שהספקתי לשאול את השאלה הבאה, ענית.
"אני לא יכול להחליט החלטות כרגע... אמרתי לך שאין לי מצב רוח, זה הדיכאון הזה..." הסתכלת עליי.

התקרבתי אליו, יותר נכון קירבתי אותו אליי, שיחבק אותי.
הוא חיבק.
"אני אוהבת אותך" אמרתי לו באוזן. 
הוא הוריד את הראש לכתף שלי ואמר "אני אוהב אותך".
הסתכלתי עליו, והוא עליי. 
החשק שהיה לי בין השפתיים שלו לשלי, לנשק אותו... החשק הזה לא נתן לי לעשות את הצעד הזה.
ושוב, שאלתי שאלה... "למה יש פעמים שאני רואה אותך מחובר לוואטסאפ כמעט שעה, אחרי ששלחתי הודעה ואתה לא עונה?... 
הילדה שאתה מדבר איתה, היא חלק מהדיכאון? היא חלק מהרגשות שלך?..."
הוא שתק. הוא אפילו לא יכל להוציא מילה. 

"אתה לא רוצה את זה? אותי? אתה לא רוצה אותנו?" שאלתי.
הוא שתק. שוב. 
"זאת פעם אחרונה שאני שואלת אותך את זה" אמרתי בלי חשש.
"אתה לא עונה?" שאלתי.
הוא שתק.
הזזתי אותו. הלכתי משם. עם דמעות בעיניים. הוא נשאר שם. הסתכל עליי הולכת. ואפילו לא קרא לי לחזור אליו. 
זאת פעם אחרונה שאני שואלת את זה... אתה יודע.

8 תגובות
סרטוןTaylor Swift - The Last Time ft. Gary Li...
טיול שנתי- היה עדיף להישאר בבית.
20/11/2013 15:13
I dont give a F**K ♥
רק מלארוז את התיק הייתה לי תחושה שזה לא יהיה כיף כמו האריזה.
הייתה לי תחושה שהאוכל יהיה מגעיל, 
הייתה לי תחושה של התרגשות לא נכונה, 
הייתה לי תחושה של חוסר ביטחון, 
הייתה לי תחושה של פחד.
היו לי המון תחושות. וצדקתי בכולן.

כבר מהיום הראשון קלטתי אותך מרחוק.
קלטתי את החיוך, את החולצה, את התיק ואת המכנס. 
קלטתי אותך מרחוק. מדבר איתה.
דיברתם, דיברתם, ושוב- דיברתם... 
יכול להיות שדיברתם כי היא היחידה כמעט שמכירה אותך,
יכול להיות שדיברתם כי נדלקתם אחד על השני,
ויכול להיות שדיברתם כי לא היה לך עם מי להיות.
והכל יכול להיות.

אבל מה שאני לא מבינה, אם אתה חדש ומנסים להכיר אותך,
אם זאת אני, זאת שרוצה להכיר אותך, 
זאת שמסתכלת עליך ממרחקים,
זאת שנדלקה עליך,
זאת שאתה עושה לה לייקים על כל תמונה,
זאת שאתה שולח לה מבטים ומיד מפנה את המבט למקום אחר שלא תשים לב,
אם זאת אני- אז למה ככה?

דיברתי, התקרבתי, חייכתי, עשיתי לייקים...
הקשבתי לכל מילה של כל הילדים,
ראיתי אתכם מרחוק יושבים ביחד,
צוחקים ביחד, מסתכלת עליכם מרחוק, איך שוב הילדה הזאת הורסת לי עם עוד בן שאני מחבבת,
איך בכל פעם היא נדחפת, כאילו לא חסר לה בנים על הראש,
כאילו היא לא נראית טוב, כאילו אין לה ידידים...
אם לא חסר לך כל כך הרבה, תפסיקי להרוס לאחרים.

אבל נרד ממנו, ונעבור לחלקים האחרים.
עמדתי באמצע המזרונים באוהל,
מסתובבת סביב עצמי ולא יודעת לאיזה קבוצה להצטרף.
מסתכלת ימינה ונזכרת שלפני רגע הם הפנו לי גב,
מסתכלת שמאלה והם לא הילדים שאני מתחברת אליהם,
מסתכלת מאחוריי, וזה המקום שלא מצא חן בעיניי,
מסתכלת קדימה ולא היה שם אף אחד.
רובם בחוץ, בקבוצות. מדברים והאדים של הקור יוצא להם מהפה.
החברות שלי בחוץ, אבל טענתי שאני לא רוצה לצאת אל הקור.
חזרתי פנימה והוא ישב מולי. עם האייפון ביד. מדבר עם ילדים. או יושב בשקט.
הסתכל והפנה את המבט הצידה. כאילו שאני לא ראיתי.

וזה עוד כלום... להוציא עליי עצבים ולעשות לי פרצופים, 
החוסר ביטחון שהקיף אותי, כאילו רץ מסביבי במעגלים,
לענות לי בחוסר סבלנות ובסוף לשבת ליד ילדה שבקושי מוציאה מילה,
האוזניות תקועות לי באוזניים, והבטן מתהפכת מהנסיעה הארוכה.
הזוגות שהתכרבלו מול עיניי כאילו לא חסר להראות לי את האמת בפנים,
הירידה מהאוטובוס, הקור שהיה בחוץ, לדבר בקול רם ואין מענה...
כאילו הגעתי למקום שמעולם לא הייתי בו. כאילו עברתי דירה לעיר חדשה ולבית ספר חדש שאין לי בו חברים.

הרגשתי נורא. הרגשתי שרציתי ללכת לשירותים ולבכות. אבל לא נתתי לזה להרוס לי את הטיול. 
הכל היה לי בבטן, כל מה שאספתי. הרגשתי נורא. התפללתי לחזור הביתה כבר.
אבל גם פה, לא היה לי טוב בכלל.

אחד השבועות הנוראים בחיי. 
10 תגובות
סדר יום? או כאב מתמשך?
03/11/2013 21:11
I dont give a F**K ♥
כאב, לבד, לב שבור, חברים, בכי, מוזיקה, סדר יום
אתה יושב בחדר, כמעט ולא עושה כלום...
לימודים מונחים על השולחן ואתה במיטה.
דומע או חושב לעצמך, מה היה היום, מה התקופה הזאת שעוברת עליך,
מה באמת הנקודה של החיים. 
אתה כבר כיבית את העולם מזמן... האוזניות בתוך אוזניך, המוזיקה על הווליום המתאים...
אתה שומע שירים שאתה לא רוצה לשמוע, השירים מזכירים לך תקופות לא נעימות, 
וגם אם אלה שירים הכי שמחים בעולם... יש להם משמעות הכי כבדה בעולם... 
זה לא הקצב, וזה לא המנגינה, אלה המילים שחודרות לך למוח ואחר כך ללב. 

אתה כבר מוצא את עצמך מתכסה בשמיכה, אור בחדר, או בחושך, דמעה נוזלת ונייר טואלט מונח על השולחן מאחוריך,
ואתה רק מקשיב... לשקט... למוזיקה שבאוזניך... לכאב שבלב... למה שמפריע לך כל כך ולא יוצא החוצה.
אתה מרגיש לבד, שאין אף אחד מסביבך.
אתה מכיר כל חלק קטן בחדר שלך כי אתה לא מפסיק להיות בו.
מזמן לא יצאת החוצה, לעולם, להסתובב ולצאת... מזמן לא חשת את האוויר בחוץ. 
ועד שאתה צריך להרגיש, וצריך לנסות להרגיש, אתה מבין שחברים כבר אין לך... בזבזת יותר מדי זמן.
הרי אין לך את הכלים ואתה לא יודע איך להתחבר מחדש לחברים. 
התרחקת מכולם, העדפת להיות לבד. אף אחד לא מבין אותך אמרת, וחזרת על אותו משפט שוב ושוב. 

זה כבר הערב שהגיע לו, אתה עדיין בתוך הפלאפון שלך, מחפש שירים מכאיבים לשמוע, 
מסתכל על הוואטסאפ, מתי ההיא התחברה בפעם האחרונה.
אתה רואה אותה מחוברת, ועד שאתה רוצה כל כך לשלוח לה הודעה, היא מתנתקת מבלי שהספקת להקליד את ההודעה...
אתה מתגעגע, אתה שבור, היא ידעה לפגוע, ואתה עוד מנסה למצוא תשובות כשהיא כבר מצאה את כל התשובות לכל השאלות...
אתה מחליט לנגב את הדמעות שדומעות ברגע שאתה נזכר בתקופות האלה, 
הנייר עוד מעט עומד להיגמר וגם אתה מבפנים. 
"תקופות עוברות?" אתה שואל את עצמך. 
"אם הן היו עוברות, שנה וחצי זה כבר היה מספיק כדי שזה יעבור". אתה חושב לעצמך.

אתה קם מהמיטה, שוטף את הפנים, קצת נרגע... 
העיניים אדומות והאף אדום גם איתו. 
מנסה למצוא לך תעסוקה או שאתה משתגע עם עצמך... יושב על המיטה וחושב לעצמך כשהראש אומר לך "דיי, מנוחה. אני לא יכול לחשוב. עצור דקה. שנייה. לרגע...", זה לא בשליטתך. זה ממשיך לפעול בתוך הראש, אתה חושב, וחושב... וחושב... וחושב... 
עד שאתה נכנס להתקלח, והמים זורמים על הדמעות החמות שיוצאות לך מהעיניים, 
המים הקרים האלה לא מצליחים לשנות את הטמפרטורה של הדמעות.
עד שאתה מחליט לסגור את הברז, לשבת בתוך המקלחת, ולבכות... 
קר לך, רטוב לך, ובאמת שזה לא אכפת לך... 
אתה יושב ובוכה. על מה שרע ומה שכואב. מהצלקות בלב, מהכאבים שהשאירו לך ומהזכרונות, מהלב השבור שגם אם תדביק אותו עם כל הדבקים שיש, הוא לא יחזור להיות כמו שהיה. שלם.

סיימת להתקלח ונרגעת. כואב לך בלב, אבל קצת פחות...
אתה מתארגן לשינה ונכנס למיטה, שוב. 
מכבה את האור, והשלט בקצה המיטה. 
הטלוויזיה לא מעניינת אותך, האוזניים התעייפו מלשמוע מוזיקה, האור התעייף מלהישאר דלוק, והדלת, נמאס לה להיות סגורה. 
הכל נשאר אותו דבר, הפלאפון על השולחן שלידך, האור כבוי, הדלת סגורה, חלונות סגורים, הטלוויזיה כבויה, אבל רק אתה ער.
רק אתה בתוך המיטה, השמיכה עליך, והעיניים פקוחות. 
מחשבות? לא נפסקות, דמעות? נגמרו. 
ואז אתה נרדם... 

אתה מתעורר לבית הספר, פוקח את העיניים מהאור המסנוור של השמש, ושוב, אותו יום, אותו הרגל, אותו סדר יום...


6 תגובות
אני כל כך מיואשת.
27/10/2013 22:03
I dont give a F**K ♥
לבד, חברים, חברות, חבר, אני, אני בסדר, מיואשת

אני כל כך מיואשת.
מניסיון. מלהגיד. מלדבר. מלנסות שוב ושוב...
כמה זה קשה. זה הכי קשה.
רובכן, בנות, כבר יש חברות כל כך טובות. יש חברות. אפילו סתם חברות. 
לי? אלה חברות מהבצפר. חברות לבצפר. מעבר לזה? זה לא זז.
לא משנה כמה אגיד, כמה אני ייזום... זה פשוט לא הולך... אני באמת מיואשת. 
אני לא מצליחה ליצור קשר עם בנות. להיפגש איתן. לשמור על קשר.
לא משנה כמה אני אזכיר להן זה פשוט לא ילך. 
אני לא חושבת שזה משהו שקשור לאופי שלי או משהו שאני עושה לא בסדר, 
הן פשוט לא מנסות להזיז את עצמן בשביל להיפגש איתי.

"הכל בסדר? מה עם חברות? חברים? חבר? אנשים להיפגש איתם? בנים שירדפו אחרייך? אני לא רואה אף אחד..." שאל אבא.
"כן, הכל בסדר אבא" עניתי והשפלתי מבט.
שום דבר לא בסדר אבא, אף פעם לא אמרתי לך מה מפריע לי וגם לא לאמא.
שום דבר לא בסדר. אני לא בסדר. קשה לי.
אין לי מה להגיד לו. אין לי מה להגיד לאחרים.
אני מיואשת... 

I have nobody...

26 תגובות
סרטון"Down" Jason Walker
געגוע
26/10/2013 13:41
I dont give a F**K ♥
געגוע
געגוע.
הדבר שאנחנו הכי שונאים מכל הרגשות.
טוב, אולי לפחות אני. 
ניתקתי קשר, הגעגוע חזר. 
ושוב, אותו גלגל חוזר שוב ושוב.
געגוע לא מפסיק. 
מציק. 
מטריד.
וזה לא בשליטתי. 
הגעגוע הזה... הוא שוב חוזר מיד אחרי שאני מפסיקה לדבר.
הגעגוע הזה... הוא לא מפסיק להציק לי כשאני חושבת עליו.
"מה אמרת? שאת מתגעגעת אליו? אני יודע. בגלל זה אני כאן כדי לגרום לך להתגעגע יותר. אני אפיל אותך כי געגוע יכול לשבור אותך בקלות. אני מכיר אותך. אני יודע שגעגוע יכול לשבור אותך כמו בפעמים הקודמות." אמר הגעגוע. 
"תפסיק, זה לא ישבור אותי הפעם. לא משנה כמה יכאב לי וכמה אני אתגעגע, אתה, הגעגוע, לא תפיל אותי. לא תגרום לי להישבר ולחזור על אותה טעות שוב." אמרתי.
"את עוד תראי. אולי את לא תשברי בגללי עכשיו, אבל את עוד תשברי. ושוב את תטעי, אבל את תשברי. את שוב תחזרי אליו. למקום ה"רע" שאת קוראת לו. תחכי ותראי. רק תחכי." אמר שוב הגעגוע.
שתקתי. לא עניתי לגעגוע. ידעתי שהוא צודק. הוא תמיד צודק. אבל הפעם הוא לא יצדוק. 

8 תגובות
« הקודם 1 2 הבא »
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון

Forever is a long time, But the time can be any time.
Miley Cyrus

I love Miley Cyrus. She don't give a fuck on you.
.

לא נותנים יחס למי שלא צריך להתייחס.
Tomorrowland♥

BIG dream.
SIMS.

Play as real life. Set the rules.
Spiderman

I'm in love ♥
Freedom


True Love

"הבעיה באהבה היא לא שאנחנו נפגעים או פוגעים,
הבעיה היא שקשה למצוא מישהו שיאהב אותנו בחזרה."
.

עם אהבה צריך גם שכל. לא רק רגשות.
STOP bullying

אתה לא פועל כשאתה רואה בריונות או כשאתה משתמש בה,
אבל ברגע שבריונות תהרוג מישהו, רק אז אתה תתחיל לדבר.